נתחי סויה בנוסח קייג'ון - מנה בשרנית טבעונית, צבעונית, טעימה מאוד, פיקנטית במידה (שניתנת לשליטה), מתאימה מאוד לחורף (אם הוא יחליט ברצינות להגיע מתישהו...). המנה בהחלט ראויה להיות עצמאית ומשתלטת על הצלחת, כפי שאני אוהב, או בעדין יותר, מרופדת על אורז/קוסקוס, לגמרי מה שבא לכם.
מה שיש לנו כאן היום אלו נתחים של סויה, אבל רגע, בעיקרון אף/שום טבעוני (לא, רגע, סורי, סטופ! אני פשוט מתלבט אם להקליד "אף טבעוני" או "שום טבעוני", כי "אף טבעוני" זה הרי לא הגיוני, "אף" זה סחוס ובשר, ברור ש"אף" זה לא טבעוני, ו"שום טבעוני" זו סתם חפירת יתר, הרי כולם יודעים ששום הוא טבעוני, דאממ... בנאדם, מה אתה רוצה, זה לא קשור! עעההאא!!! למה לעזאזל אתה מקליד את כל זה?! סגור כבר ת'סוגריים הללו!) בעיקרון אף/שום טבעוני לא מקליד "נתחים" ואני כן מעוניין לסייע ולהופיע בתוצאות חיפוש עתידי עבור בשלנים שמחפשים, אז בצער רב אכנה את הנתחים המופלאים הללו בשם הכל-כך מעליב והבלתי שיווקי בעליל שדבק בהן: סוליות סויה. אז הא לך, מנוע חיפוש נאלח, הנה כתבתי את זה, סבבה? סוליות סויה. כן, סוליות סויה! פצצת חלבון בשרנית, סיבית, טעימה כל-כך.
ניתן להגיש כמאכל עצמאי וכמובן שניתן בהחלט לעדן על מצע מכיל כלשהו, כמו אורז או קוסקוס. בצל ירוק יקשט גם את הלוק וגם את הטעם וכן, זה מרגיש כאן נעים לגמרי על הצלחת, לחתוך את הנתחים עם סכין, להפנים בלב פועם וקיבה מקרקרת, שמה אתה חותך לך שם, בלוק אנד פיל בשרניים ועסיסיים, מתובלים וטעימים, הם בסה"כ נתחים של הצומח, לא נתחים של החי, לא נתחים של המת, או איך שמעדיפים לכנות אותו בשלב הזה של חייו, או מותו.
אבל רגע, קייג'ון, אתם מכירים, כן? מה, לא?!
אוקיי, אני ממש אוהב תבלינים עם סיפור מאחוריהם. בקצרה: אנשי הקייג'ון הם במקור קבוצה אתנית של צרפתים קתולים, שהיגרו לקנדה, התאקלמו שם, עד שלפני כ-260 שנה הם גורשו מקנדה על ידי הבריטים, ירדו לארה"ב, עצרו והתמקמו מחדש בלואיזיאנה, עם השפעות תרבותיות מובהקות על ניו-אורלינס (למקרה שתהיתם, לדוגמה, מדוע לעזאזל לקרנבל אמריקני/ניו-אורלינסי יש שם צרפתי מובהק כמו: "מרדי-גרא"...)
תערובת התבלינים "קייג'ון" היא באמת נפלאה בעיניי. לרוב היא מורכבת מפפריקה, פלפל קאיין, פלפל צ'ילי, פלפל שחור, אבקת בצל, אבקת שום, אורגנו, טימין. חשוב לציין שבישראל "התאימו" את התערובות למה שלדעת החברות מתאים יותר לחיך הישראלי ושינו מעט את המתכונים של תערובת התבלינים, אבל הנ"ל שציינתי הם אלו הכיוון המפוקס יותר של תערובת הקייג'ון. סתם להמחשה, ב"פרג", לדוגמה, בחרו לבצע את מה שהם מכנים "טוויסט מיוחד" עבור הישראלים, חרדל צהוב וכמון במקום פלפל קאיין, צ'ילי ואורגנו. האמת היא שרוב הגרסאות נשמעות ונטעמות מעולה, ממליץ לכם בחום להיצמד לחנות תבלינים מובחרת ולהצטייד בתערובת קייג'ון, אין לכם איך ליפול כאן.
אז מה שיש לנו כאן אלו סוליות סויה, עמוסות חלבון, אפויות בתנור עם ירקות מובחרים, כשכל העסק סובב סביב תערובת התבלינים קייג'ון, שלגמרי מנצחת כאן על כל הווייב המשגע שהמנה הזאת מביאה איתה.
בנוסף, אני אומר, אם כבר קייג'ון של לואיזיאנה וניו-אורלינס, אז ממליץ לחוות מנה כזאת לצלילי איזה ליסט משובח של בלוז או ג'אז, עם איזו בירת APA צוננת ליד. זה לגמרי "מיי קאפ אוף ביר..." ושיהיה ברור, אני רק מציע כאן כרטיס טיסה, אתם אלו שתבחרו אם וכיצד לעוף. ה"לאן" הוא הנתון היחידי שברור כאן...
שנצא לדרך? הנה מתכון לתבנית ענקית של הרבה מנות!
מצרכים לבישול הסויה:
- 3-4 כוסות מים
- 300 גרם סוליות סויה (משקל מוצר יבש)
- 2 כפיות גדושות תערובת תבלינים קייג'ון
- 2 כפות שמן
- 1/2 כפית אבקת שום
- 1 כפית מלח
מצרכים ליצירת רוטב קייג'ון:
- 2 כוסות מהציר שייווצר בבישול סוליות הסויה
- 2 כפות תערובת תיבול קייג'ון
- 100 גרם רסק עגבניות
- 4 כפות שמן
- 1 כפית עשן נוזלי
מצרכים לשחקני החיזוק והעיבוי שיצטרפו אל סוליות הסויה לאפייה סופית:
- 2-3 זוקיני גדולים (כ-700 גרם)
- 2 בצל לבן גדול (כ-250 גרם)
- כ-300 גרם פטריות שמפיניון טריות
- 4 פלפלים (גמבות) בצבעים
אופן ההכנה:
1. בתוך סיר גדול מרתיחים 3-4 כוסות מים. לאחר שהמים מבעבעים מוסיפים את 2 כפיות הקייג'ון + 2 כפות השמן + 1/2 כפית אבקת השום ו-1 כפית המלח, מערבבים היטב וממתינים רגע שהמים יבעבעו שוב.
2. מכניסים אל הסיר את נתחי הסויה, סליחה, התכוונתי סוליות סויה, מתנצל, זה בטח יקרה שוב. מערבבים בעדינות, מוודאים שכל הסוליות מקבלות מים ותבלינים, מכסים ומניחים להתבשל מספר דקות. בודקים מדי פעם, למנוע בישול יתר. אומר לכם ת'אמת, אין לי כאן שיטה של ממש, זה לוקח איזו רבע שעה, ברגע שאני רואה שהחבר'ה התנפחו, אני מוציא אחד, חותך אותו, נותן ביס, בודק אם "נתח לי" או "סוליה לי" וכך אני מחליט האם התבשל מספיק. אם תרצו, במקום "אל-דנטה", חפשו את ה"אל-סוליה" במרקם. הא? הא?! "אל-סוליה", אל תגידו לי שזה לא קליט. בואו, אנחנו במזרח התיכון, "אל-סוליה" זה הדבר האמיתי שאתם מחפשים כאן...
3. בעזרת מרית מחוררת מרימים מהסיר את נתחי הסויה אל מסננת פסטה. אל תשפכו עדיין את הציר המשוגע והריחני שנוצר לכם שם, אנחנו הולכים להשתמש בו עוד רגע. לפני כן, יש לכם משימה קצת סוחטת: הממ, סחיטה, כן, זו המשימה. הנתחים אמנם רכים ומבושלים עכשיו, אבל הם מפוצצים בנוזלים דלילים שכדאי לצמצם. מה שיעבוד כאן הוא לחץ פיזי מתון. צלחת על צלחת, מרית על מסננת, כף יד על סוליה אל מול ירח מלא, הכל הולך, רק היו נחמדים אל הנתחים, אל תקרעו אותם, אל תשחיתו אותם, פשוט סחטו אותם מנוזלים בעזרת לחיצות מתונות. השאירו בצד על מסננת, שיתקזז בינתיים כל מה שפספסתם.
4. על אש גבוהה מחממים מחבת עמוקה או סיר נמוך, יוצקים פנימה 2 כוסות מהציר בו בישלתם את סוליות הסויה, מחזקים בשאר מצרכי רוטב הקייג'ון המפורטים מעלה (נו בסדר, לא רק מעלה, גם כאן: 2 כפות תערובת תיבול קייג'ון + 100 גרם רסק עגבניות + 4 כפות שמן + 1 כפית עשן נוזלי), מצמצמים את הרוטב על אש גבוהה, עד לקבלת רוטב סמיך יחסית.
5. מסירים את רוטב הקייג'ון מהאש, מניחים להצטנן מעט. בינתיים חותכים אל תוך קערה גדולה את הירקות. רצועות גסות ועבות עבור הבצל והפלפלים, פרוסות עבות לזוקיני, את הפטריות אפשר ומומלץ להשאיר שלמות.
6. יוצקים את רוטב הקייג'ון אל הירקות החתוכים, מוסיפים את נתחי הסויה, מערבבים בעדינות. מפזרים על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, מכניסים אל התנור בחום בינוני / גבוה, מניחים לכולם שם לבצע היכרות אמיצה וטעימה האחד עם השני, למשך 30 דקות לכל הפחות.
7. כל העסק הולך להשתלם לכם כבר מהביס הראשון, כי כל ביס ירגיש לכם כמו כמה ביסים, בו זמנית...
8. בהצלחה ובתיאבון!
