אחד האתגרים כשמכינים פסטה עם פלפלים, הוא להצליח לשמר את המרקם והטעם המתקתק של הפלפלים לאורך הטיגון והבישול עם הפסטה. לרוב הפלפלים פשוט נעלמים במכלול של התבשיל ואינם מורגשים באמת כנושא הארוחה, אלא כמלווים כנועים של הפסטה השתלטנית.
אני מחליט לבוא אל העניין - הפוך. במקום שאכין פסטה שמכילה פלפלים, אכין פלפלים שמכילים פסטה. קאבום!
זו מנה טעימה מאוד, תחושת שחיתות כוללת בצלחת. המנה גם קצת יפיופה, עם הגשה סגורה שכל אחד פותח לעצמו בצלחת, כך שהיא מתאימה מאוד לאירוח. כאן הלכתי על גרסה רזה, ללא הקרמה, אבל מי שרוצה להתפרע - בהחלט יכול להוסיף כאן קצת צהובה טבעונית, או פרמז'ן. לדעתי - המנה לא צריכה. קיבלתי כאן תוצאה בשרנית, בזכות שבבי הסויה והפטריות, פיקנטית במידה, בזכות התיבול שבחרתי, מתקתקה בזכות הפלפלים, קלילה בתחושת האפטר, לא משביתה לך את כל המערכות.
מוכנים? בואו נצא לדרך, זו מנה קלה להכנה, מתחסלת במהירות, עם טעם של עוד.
מצרכים: (ל-6 מנות בינוניות, או ל-3 רעבים מאוד)
- 1 ראש שום (45 ג'), מקולף, כל שן פרוסה דק
- 2 בצלים לבנים גדולים (450 ג'), מקולפים וחתוכים לריבועים קטנים
- 120 גרם שבבי סויה (משקל מוצר יבש)
- 300 גרם פטריות שמפיניון טריות, שלמות
- 5 כפות שמן זית
- 250 גרם פסטה יבשה, עדיפות לטובות צורות שיודעות להכין טחון, כמו צדפות או פנה
- 6 פלפלים עצומים (כ-250 ג' כל אחד), כדאי בצבעים, חתוכים ל"סיר ומכסה", נקיים מגרעינים וצלעות לבנות משעממות
- תערובת תבלינים לקציצות
- מלח
- צ'ילי יבש
אופן ההכנה:
1. מכינים את שבבי הסויה, השרייה במים רותחים למשך כ-5 דקות, אין צורך לבשל, רק לרכך. מסננים היטב מהנוזלים ומניחים בצד, שיהיה מוכן להצטרף אל העניינים שמיד מתרחשים.
2. בסיר רחב וכבד מחממים 3 כפות שמן זית, מוסיפים את הבצל והשום ומטגנים על אש גבוהה, עד ל"השקפה" חלקית של הבצל. אין צורך לחרוך עדיין.
3. מוסיפים את כל הפטריות השלמות, מערבבים היטב ומטגנים, עדיין על אש גבוהה.
4. זה הזמן גם להתחיל ולבשל את הפסאה בכיריים הסמוכות, בסיר נפרד, בישול פסטה כרגיל, אבל בהחלט ממליץ להוריד מהאש טיפה לפני שלב ה"אל דנטה" ולסנן את הפסטה מהמים, כי היא הולכת לשתות קצת נוזלים בהמשך בכל מקרה. ערבבו את הפסטה עם כף שמן זית, למניעת הידבקות ותנו לה לנוח בינתיים בצד, היא מיד מצטרפת אל החגיגה.
5. בחזרה לסיר המרכזי, כשהפטריות מתחילות להקיז נוזלים, אפשר להוסיף את שבבי הסויה המוכנים והמסוננים מנוזלים. מערבבים היטב את כל התערובת, זה גם הזמן לתבל, הכיוונים האפשריים כאן הם רבים. אין כאן "נכון", לכו לפי הטעם שלכם. אצלי הלכתי על תערובת לתיבול קציצות + קצת קארי + צ'ילי חריף + מלח.
6. כשהתערובת מתנהגת כמו תערובת, כלומר ללא שלוליות של נוזלים מהפטריות ומתחילה חריכה קלה של המרכיבים, הוסיפו את הפסטה וערבבו היטב + כף השמן האחרונה. תנו לכל המרכיבים לבצע היכרות האחד עם השני, הורידו מהאש ותנו להם לנוח, הם אוטוטו יוצאים לגיבוש בתוך פלפל, יש להם על מה לדסקס.
7. ממלאים את הפלפלים בתערובת המוכנה, באמצעות כף. מקפידים לדחוס קצת, ללא "כיסי אוויר" בתוך הפלפלים, כי היכן שיש אוויר, הפלפל יצטמק כליו בתנור אוטוטו ואנחנו רוצים את הפלפלים בצורם השלמה, אז הקפידו למלא את הפלפלים היטב, בדחיסה יפה.
8. מסדרים בתבנית משומנת קלות את הפלפלים הממולאים והמכוסים, מכניסים לתנור בחום בינוני/גבוה, אופים במשך כמעט שעה, או עד שהפלפלים נחרכים קלות ו"מצטמקים" אל התערובת הפנימית שבתוכם. מה שקורה כאן הוא יצירת המעדן האמיתי, הבפנים מקבל מבחוץ את המתיקות והטעמים של הפלפלים, זה יאממי של ממש, פסטה מסורתית ברוטב פלפלים לא יודעת להכיל ככה את הטעמים של הפלפלים אליה, כי אין לה אין הוואקום הזה בו היא נמצאת, כדי שהיא תכיל מבלי לייבש ולהתייבש.
9. מגישים חם, ממליץ לצד סלט ירוק טרי, קונטרה מרעננת של צבע/מרקם/טעם.
10. לילה במקרר יביא כאן את אפקט הפשטידה, מבחינת ספיגה נוספת של טעמים.
11. בתיאבון ובהצלחה!
