פרולוג:
אומרים שתימנים ומרוקאים לא מסתדרים.
כי אין, זה כאילו לא משנה מה תעשה, האסליים של שני הצדדים מתנהגים כבר עשרות שנים כמו אהבלים האחד אל השני. (למה מי ישמע מה יש לכם אתם התימנים, הכל אצלכם בצק, בצק! >> נכון, אבל איזה בצק, הא?, לך, יא מופלטה חד-מימדית! >> זוז, יא מלאווח רב שכבתי! >> אהה, ככה? אתם הכל העתקתם ואין לכם מתכון מקורי אחד משלכם! >> אה, ככה? העתקתי את אמא'שך אתמול! >> אמאשלי? זאת היתה אמאש'ך, יא עאוואר! >> בוא'נה, אל תדבר על אמא שלי! >> חס וחלילה, אחי, כשזה מגיע לאמא שלך, אני לא מדבר... >> בואנה, למה שמת שלוש נקודות בסוף המשפט, אתה חושב שלא ראיתי שאתה מנסה להכניס כאן דאבל מינינג? >> אני? מה עשיתי? אני כולה תימני שמוכר במבצע אותיות אהוויי... | שקט, דקירה, וילון יורד, שאון מטורף של הקהל על הרגליים וכו', נו, מי לא מכיר...)
אז אני תימני ואני חושב שאני מסתדר לא רע עם מרוקאים ועם מתכון לגזר מרוקאי. גזר מרוקאי זה פשוט יאממי של עניין.
המתכון אינו לחלוטין שלי מאפס, אלא משהו שהרכבתי לאחר שלקחתי השראה מקריאת 6 מתכוני גזר מרוקאי מוצלחים ברשת, על ידי ביצוע הסעיפים שאהבתי בכל אחד מהם, התעלמות משאר הסעיפים, עד חיבור למתכון אחד, הכנתי וצילמתי וטעמתי, ולמרות שהמתכון מרוקאי ואני לא רוצה להסתבך ולערב אימהות כאן: בוא'נה, יצא בנזונה!
וזה יוצא בנזונה בכל פעם מחדש, חבר'ס, אי אפשר ליפול כאן, כל עוד אתם הולכים להקשיב וליישם עד הסוף.
מצרכים:
(והרגישו חופשי להוסיף או להחסיר באופן יחסי לכמות הגזר)
-
2.5 קילו גזר בינוני, קלופים וחתוכים לפרוסות בעובי של כ-1 ס"מ. המשקל המצויין הוא לפני הקילוף. אם אתם קונים את הארוזים, זה יוצא 2 שקיות.
-
כמה כפות שמן זית. נו, לא יודע כמה, תנו, תנו, מה נהייתם לי תימנים פתאום, מה קרה, מוצר יקר? אתם יודעים, זה שאתם שומרים את השמן במקרר לא הופך אותו באמת ל"כבישה קרה", יא בונקרים. שימו!
-
1 ראש שום, קלוף ופרוס דק. שום אני כמעט תמיד סופר בראשים, לא בשיניים. לא מבין את הצורך בשברים עשרוניים כשזה מגיע לשום. אז אל תשברו ת'ראש כאן - קחו אותו שלם (הא? הא? ראיתם מה עשיתי כאן?!)
-
מיץ מ-2 לימונים טריים סחוטים.
-
כמון, לפי העין, מעריך שזה כף, או כאפה. הכמון הוא שחקן מרכזי כאן בווייב של כל העסק.
-
קורט צ'ילי אדום גרוס. בינינו? אני לא באמת יודע כמה זה קורט, אבל זה גורם לי להרגיש שאני מדוד כזה בקטע מגניב. ס'אמק קורט, שימו כמה ניעורים בריאים כאלו מקופסת הצ'ילי. אגב, לטעמי הוא שווה כאן הרבה יותר מהפלפל השחור שכולם מציינים במתכוני הגזר המרוקאי. מקסימום אם אתם חוששים אז שימו טיפה צ'ילי ואל תשתוללו, אבל אל תוותרו עליו לגמרי, כי לטעמי הוא היסטרי כאן, בקטע טוב.
-
1 צרור כוסברה, קצוץ. 1 צרור זה אם קניתם בשוק. אם קניתם בסופר את הצ'יקמוק ה"מתורבת" ההוא של 5 גבעולים בשקית אוכל, שאוחזים אחד בשני באימה גלויה וממלמלים שם בעמימות את "הלו" של אדל, אז מה אני אגיד לכם, תנו להם חיבוק אוהב וקנו שני צרורות.
-
מלח (לא פופאי כזה, אלא התבלין)
אופן ההכנה:
1. מרתיחים סיר מלא במים רותחים ("אה-הא! לא כתבת סיר במצרכים! מאיפה נביא סיר עכשיו?!" די, נו, אתם קשים איתי היום...), מכניסים את הגזרים החתוכים, מבשלים כמעט עד לריכוך, יעני "אל-דנטה" כזה, רק שזה גזר. מבושל, אבל לא להגיע לרמה של מחית. מסננים מנוזלים שומרים בצד.
2. מחממים את השמן בתוך סיר, מוסיפים את השום ומטגנים כשלוש דקות.
3. מוסיפים אל הסיר, שכרגע רוחש בשום, את מיץ הלימון, הכמון, הצ'ילי, מערבבים על אש גבוהה עד לבעבוע חזק של כל תערובת התבלינים הסמיכה, זה יקרה די מהר, דקה או שתיים. זה ירגיש לכם קצת מוזר, תבלינים ללא הגזר בסיר, סמכו עלי, זה פותח את הטעמים של התבלינים למקום טוב.
4. מוסיפים את הגזרים אל הסיר ומערבבים בתנועות עוטפות, לצמצום הנזק לגזרים, אבל ערבוב טוב שיעטוף את כל הגזרים בתבלינים. משאירים על האש הגבוהה כשלוש-ארבע דקות, תוך כדי ערבוב.
5. מוסיפים את הכוסברה הקצוצה, מערבבים היטב על האש במשך כשלוש דקות נוספות ומכבים.
6. זהו, מוכן. חייב לומר שיש רק חיסרון אחד בולט לגזר המרוקאי הזה: אחרי לילה במקרר הוא אפילו טעים עוד יותר. בהצלחה ובתיאבון.
אפילוג:
אחי, אתה יודע שבגזר יש מלא בטא קרוטן? >> אבאש'ך בטח רוטן! >> נו, חלאס, אני לא יורד עליך, זה ויטמין
A! >> תראה את זה, 'ויטמין
A' הוא אומר לי, למה הלועזית? יא מתנשא! לא בכבוד'שך לקרוא לילד בשמו, ויטמין א'? | בקבוק בראש, שניהם נופלים לרצפה, ילדה ג'ינג'ית נכנסת אל הבמה בצעדים איטיים ומנגנת על כינור, הצלם עושה פייד-אאוט על המקרר, הקהל לא יודע איך לאכול את הסיטואציה, אז כולם בוכים ומתחבקים כשהם מבינים שהילדה הג'ינג'ית בעצם מייצגת את הגזר. היא מפסיקה לנגן לפתע, מישירה מבט אל המצלמה ואומרת בקול יציב: "אומרים שתימנים ומרוקאים לא מסתדרים."