Break the Brick

כתיבה וצילום עצמי: יגאל גיאת ©

סדרת צילומים עצמיים, שמביעה ביטויי לשון נפוצים של Break ע"י שימוש בBrick. הפריימים בסדרה אינם תלויים בסדר כרונולוגי או קשר עלילתי כלשהו, אבל המשותף לכולם, מעבר להגשה הויזואלית הדומה, זו אוירה פסיכוטית במידה, קלילה ובלתי מחייבת.

לצורך ביצוע הפריים הבא, Give Me a Break, לגמתי שלוק גדול מאוד של מים, שמרתי אותם בפה, הצמדתי לבנה ללחי וברגע הקליק פלטתי את המים החוצה בהדף.
 

לאחר פרסום הצילום הבא, Breakfast, מישהו העיר לי פעם להיזהר עם זה, מתוך דאגה, ש"אסם" לא יתבעו אותי על פרסום שלילי למותג או משהו כזה. חשבתי על זה קצת. פרסום שלילי למותג? רק תקראו את המרכיבים המפורטים ע"י "אסם" בעצמה על גבי המוצרים האלו, ותראו מה זה פרסום שלילי! קחו לדוגמא את במבה. עם כל הויטמינים שהם טוענים שיש שם, ובכל זאת התינוק המעצבן שלהם לא גדל בסנטימטר כבר יותר מעשר שנים... זה פרסום שלילי. (:
 


לצורך ביצוע הצילום הבא הלבשתי מכנסיים על מקל ארוך, ובקצה המקל הלבשתי את הנעל. המצלמה על טיימר. חיבקתי את "הרגל" החלופית הזו, החזקתי לבנה ביד אחת, בתנוחה של אחרי שבירת האגודל של היד השנייה. זה ריקוד מסובך, אל תשאלו...
אציין לפרוטוקול שהאגודל שלי (ושל רוב המשפחה...) מתעקמת כך באופן טבעי, ולא עברה עריכה מאיזשהו סוג. ת'אמת, ניסיתי כמה פעמים לעצור עם האגודל הזו טרמפים בעבר, אבל אף פעם לא הבינו לאן אני צריך... 
 


ברמת הקונספט של הצילום הבא, Heartbreak רציתי "להיות אדיש" לשברון הלב שלי, , כי הרי המייצג ללב כאן זה Brick, אז למה שאהיה מודאג ממשהו... ומכאן הרעיון להציג שריקה, עם תווים וכו', ברוח הסדרה הקומיקסית משהו.
לקחתי דפי שבלונות של תווי נגינה, הדבקתי על הקיר, עם כיוון השריקה, ומיקמתי את ראשי לכיוון התווים שבקיר מאחורי. לאחר הצילום, בפוטושופ, רק הלבנת שתי קצוות של דפים שלא הולבנו בחשיפה האיטית, לקבלת תווים על רקע חלק.
ברגע הצילום הנפתי את הפטיש לעבר הלבנה, יחד עם חופן של גרגרי חילבה, להעצמת תנועת המריחה, ובפוטושופ לאחר הצילום חידוד והכהייה של האזור להבלטת המריחה.
 
 


מישהו פעם העיר לי על הפריים הזה שהוא רואה בו ייצוג למלחמת הרגש בשכל. חשבתי לעצמי שיתכן שהוא צודק, כי בהחלט הייתה לי מלחמה בין הפחד לנחות על האצבעות עם הפטיש, לבין המחשבה על היכן בדיוק למקם את ראשי, בהתאם לשבלונות על הקיר שמאחורי...

למען האמת, אני מנגן קצת משמיעה, אבל לא יודע לקרוא תווים כלל, אז אם הייתי יודע תווים, הייתי דואג להופעת תווי השריקה של "Dont Worry, Be Happy" של בובי מק'פרין, כי זה מה ששרקתי לעצמי בפועל בזמן כל ניסיונות הצילום, אז נותר לי לקוות שלא בחרתי כאן תווים משמעותיים כלשהם של איזה שיר דיכאון, מזרחית או משהו, ידפוק לי את כל הקונספט... (:

מוזמנים לשתף!


תגובות: